אודות הישוב

כשנה לפני העלייה על הקרקע , גייס הקבוץ הארצי "פלוגה מקובצת" מרחבי קיבוציו, על מנת להפגין נוכחות ושמירה על הזכויות הקרקעיות – אך בעיקר – כדי להכין עבור הגרעין המיועד להתיישבות תשתית ראשונית ל"נקודה" (הקמת הצריפים למגורים, ושאר מבנים לקיום היומיומי). אנשי הפלוגה זרעו תבואות חורף והכשירו שטחים לתבואות קיץ, שתלו עשרות דונם בצל, תכננו גידולים קייציים לגן ירק... וטיפלו בפרדסים. אנשי הפלוגה המקובצת הכשירו והכינו את חברי גרעין "היובל", בוגרי התנועה מחיפה, לקבל לידיהם את "המושכות" ולבנות את קיבוצם - ביתם. טקס העלייה על הקרקע התקיים ב-13.01.1955, בחפיפה בין הפלוגה לגרעין "היובל".

בחמש השנים הראשונות הוקמו והתבססו – בנוסף לגידולים בשטחי הפלחה – ענפים חקלאיים כמו רפת, לול מטילות, מספוא לרפת, מטעי בננות, פקן ואבוקדו – ואפילו ורדים לקטיף! במקביל נבנו הבתים והמקלטים הראשונים, נבנה בית הילדים הראשון והופעלו כל המרכיבים הארגוניים, החברתיים והתרבותיים. ולא נעדר פיתוח הנוי סביב הבתים ובמרכז הקיבוץ. לשבחו של הקיבוץ ייאמר שתכנון הנוף הגנני של היישוב נמסר מבראשית לאדריכל נוף (שריד קיים – אזור המדשאה המרכזית, למשל) – מסורת אשר נמשכה עשרות שנים ואשר זיכתה אותנו ביישוב מתוכנן ויפה- נוף. חמש השנים הראשונות, היו גם שנים של הכרעה אישית: אנשים רבים – יחידים ומשפחות – עזבו את הקיבוץ המתהווה, והקבוץ הארצי נחלץ לעזרה: קיבוץ בית זרע הוותיק, קיבל על עצמו את המשימה של מתן הדרכה ועזרה לחורשים. יחידים ומשפחות עם ובלי ילדים התנדבו ל"שנת שרות שלישית" וקיבוצים נוספים נרתמו למשימה, עד כי ש.ש.ש. הפך למושג "פעיל" בקיבוץ הארצי ובכל התנועה הקיבוצית. במשך 7 שנים נתמך הקיבוץ על ידי קבוצות של בני קיבוצים ותיקים ועזרתם בעבודה, בתרבות ובעידוד הרוח לא סולאו בפז. ב- 1960 עלה ארצה גרעין א' של ההשלמה הצרפתית, ובהמשך – גם הגרעין השני.

במרוצת העשור עלו אל חורשים עוד שלוש קבוצות של הגרעין הברזילאי – וקבוץ חורשים הרגיש פתאום קיבוץ: גדל מספר החברים , נולדו ילדים והוסר סימן השאלה שריחף מעל הקיבוץ הזעיר בעשור הקודם. ענפי החקלאות שלנו – מטעי האבוקדו וגידולי הכותנה, רפת החולבות וענף הלול – פירנסו את הקבוץ המתפתח בכבוד.

בתחילת שנות השבעים נקלט הגרעין הישראלי "אשכר" ואחריו, עד סוף העשור, נקלטו עוד שלושה גרעינים ישראלים: "יבלית", "ליעד", ו"שיסער". בקיץ 1978 חנך הקיבוץ את בריכת השחייה, ופסקו הנסיעות המאורגנות לים כמעט מידי שבת, ...ובקיץ 1980 זכינו לחדר אוכל חדש, שהפך להיות הַמִשְׁכָּן לכל פעילות חברתית ותרבותית של קבוץ חורשים (שלא לדבר על ייעודו הקולינרי לשמו נבנה...) לאחר תקופה ממושכת של חיפושי תעשייה הוקם ב-1983 "תרמוקיר", מפעל לייצור ושיווק של חומרי בניין, כגון טיח תרמי, דבקים, חומרי איטום, ציפוי ועוד.

היו אלה שנים של פיתוח כלכלי ובניית מוסדות ציבור. גם ברמת הפרט הורגשה עלייה ברמת החיים. בשנות השמונים עד סמוך לסופן, העתיד נראה מבטיח. אך בסוף העשור, פקד משבר כלכלי את רוב התנועה הקיבוצית, כולל קיבוץ חורשים. היה זה משבר כלכלי שהביא בעקבותיו משבר חברתי ועזיבה של משפחות רבות וצעירים.

שנות התשעים החלו בהתגייסות פנימית למלחמת הישרדות והידוק החגורה. חברים יצאו לעבודות- חוץ בקיבוצים אחרים; הקבוץ החליט על מעבר ללינה משפחתית והתארגן בהתאם להרחבת הדירות. בד בבד, הוצעו שירותי כביסה לחיצוניים; החלה השכרת דירות ומערכת החינוך לגיל הרך פתחה שעריה בפני ילדיי הסביבה; ועדת קליטה נערכה לפעילות מחודשת. המעבר ללינה משפחתית הביא עימו שינויים (מובנים) בהרגלי החיים, כשהבית והמשפחה במרכזם. היה זה אך עניין של זמן עד שהחלו דיונים על שינויים באורחות החיים ובמבנה האירגוני של מוסדות הקיבוץ. כאשר הכיוון ברור – העברת אחריות על החבר ותחילת הפרטות.

ב-2002 נקלע הקיבוץ למשבר ללא מוצא פנימי – כאשר כל הצמרת הניהולית התפטרה בעקבות העובדה שהקיבוץ לא קיבל את המלצת מועצת המשק ומועצת המנהלים של תרמוקיר למיזוג המפעל עם חברה אחרת מאותו התחום. בעצה של התנועה הקיבוצית הסכים הקיבוץ לקבל וועד ממונה מרצון.

2002 - 2010

"הוועד הממונה מרצון" מורכב מיו"ר חיצוני, נציגי התנועה, נציגות מ"גרנות" וחברי קיבוץ. יש לו סמכויות ניהול רחבות. יחד עם מרכז משק ומנהל קהילה מבית, הוועד מנהל לבדו את כל מכלול הנושאים בכל התחומים. * צוות חברים בהנהגת היו"ר טל ישועה מעביר תוכנית מפנה שקיבלה אישור גורף. תוכנית המפנה מעבירה את הקיבוץ מקיבוץ שיתופי לקיבוץ מתחדש. בקיבוץ המתחדש מתקיימים הפרטה רחבה, התפרנסות ושכר דיפרנציאלי, שיוך דירות ונכסים – ורשת ביטחון לעזרה הדדית. * לאחר שהתקבלה תוכנית המפנה, העבירה קבוצת חברים בהובלת היו"ר החלטה על שיוך הדירות שבמרכזה פרצלציה של שטח המגורים ומודל איזון המקשר בין שווי הדירות לוותק החברים. * הנושא המרכזי השלישי לאחר תוכנית המפנה ותוכנית שיוך הדירות הוא הפעלת תוכנית משולבת לקליטה ושיוך נכסים, עליה עמל צוות חברים שהביא לאישורה בקיבוץ. * נושא מרכזי רביעי שהתקבל לאחרונה הוא תקנון חדש לאגודה, תקנון של קיבוץ מתחדש. אחרי שבע שנים בהן כיהן וועד ממונה, החליט הקיבוץ לאחרונה לא לחדש את כהונתו ובמקומו יכהן ועד הנהלה במבנה ארגוני חדש על פי התקנון החדש. וכבר נאמר לפנינו: הקיבוץ מת – יחי הקיבוץ בביתו שעל הגבעה– בית חורשים